יהדות וישראליות
דוגמה קלאסית למידה שבה הדור הראשון הוא מרדני אבל גם מלא בשפות שונות ושבה הפריצה האסטתית של סוגי שפות מובילה את הזיכרון הארוך היא כמובן השיר "אחות קטנה" של אבא קובנר. זוהי פואמה מדהימה ביותר שקשה להקיפה, שכן היא בנויה כמעין רסיסים שעובדים בצורה מאוד חזקה על הזיכרון של תקופת ההסתרות מהנאצים. ברקע - שאיננו מובן מהשירים עצמם, אך מתבהר במידה מסוימת במחקריה של דינה פורת - נחשף סיפור מאוד משמעותי על קבוצת פרטיזנים המגיעה לאיזשהו מנזר מושלג, ומקבלים סיוע מאם המנזר. וברמה הפואטית, כשאבא קובנר כבר נמצא בארץ, הוא יוצר את המצב - המדומיין אך הפרדגימטי לגורל העם יהודי בכלל ככנסת - בו ארוסתו שנשארה בגטו ונספתה - ניסתה כביכול גם היא להגיע למנזר הזה. וכך הפואמה צוברת את המשמעויות של הקונקרטי והסימבולי, מתקשרת למערכת הקונוטציות שקיימות במסגרת היהודית לאחות או לאחות קטנה, וגם לכלה ולשיר השירים. וכל האובדן, כל מערכת המטאפורות שפועלת בשיר השירים, כל המערכת של הארוס והטרגדיה, הופכת כאן לדבר מאוד קונקרטי, לקינה.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ו', 09/25/2009 - 09:16.
יש שנים שמגיעים לראש השנה עמוסים בזמן אלול מבהיק. יום ליום מצטבר בסליחות תחנונים השכמות עת אילת השחר המהבהבת, היטהרות, מעשים טובים, הגיגים קודחים הנכתבים ביומן כוונות גדולות לשנה הבאה. יש שנים שמגיעים לראש השנה כמו ריקים, חסרי מטען, אלול לא הצליח להתבחן מן החודשים שקדמו לו. ריקות כבדה. מין כבדות שלא מתרוממת מעל פני האדמה.
לא מתכוננים, לא מכינים, ואף על פי כן משהו סופר את הימים עדיין ומחשב: שבועיים, שבוע, שלושה ימים לפני ראש השנה, יום ...
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ו', 09/18/2009 - 09:06.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ד', 05/07/2008 - 15:20.
ויישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם, וירא והנה באר בשדה והנה שם שלושה עדרי צאן רובצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים. והאבן הגדולה על פי הבאר, ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן, והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום א', 12/16/2007 - 07:11.
סיפרתי לדוד על כך שקיבלתי את השאלה מכתב העת 'נקודותיים' על ירושלים ותל-אביב, ועל שאלה קודמת לה, שהעלה דן מירון: "אם לא תהיה ירושלים". הוא זרק בפני אתגר: השאלה היא, כך אמר, לא מה יהיה אם לא תהיה ירושלים, אלא מה יהיה אם לא תהיה תל-אביב.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ב', 11/26/2007 - 17:16.
מתוך דברים שנאמרו בכנס מפעל הפיס באשדוד, 2006
הצורך במודל דינאמי בישראל הכרחי, כי זו מרינה צעירה של הגירה, ובעלת מודוס של ציונות ושלילת הגולה
כמודוס מאחד. ישראל מיצתה את המודוס המאחד, ומאפשרת כיום יותר מודוסים של גיוון ולא אחדות.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ב', 11/26/2007 - 16:39.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ב', 11/26/2007 - 16:04.
פורסם ב"ידיעות אחרונות", המוסף לחג שבועות, 12.6.2005
התודעה הקבלית זיהתה לעיתים את דמותו של משה עם דמותו של המשיח. וכפי שמשה ניצב על סף ארץ ישראל ולא עבר אליה, כך המשיח נמצא על סף ההיסטוריה ולא נכנס אליה: אם ייכנס זה יהיה הסוף. סופה של ההיסטוריה.
Posted in
הוגש ע"י חביבה פדיה ביום ב', 11/26/2007 - 15:44.