על אורי צבי גרינברג
שירתו של אצ"ג פורשת פואטיקה של מקום ושל תנועה במקום כמהלך רוחני, כמהלכי רצוא ושוב אל ומאת נקודת כובד פנימית המיוצגת בשפה סמלית של מקום. פענוח אופיו של המקום והקונוטציות שבהן הוא מועמד, הוא פענוח האופנים שבהם הסולם המוזיקלי-פואטי "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", בהיות כל אחד ממקומות קונקרטיים אלה מרכיב בשפתו הסמלית של "נוף רוחני": מעין ייצוג של אזורים שבנפש.
פרסום תגובה חדשה