'לולי הרוחות לא תעמודנה הגוויות ואם הכל רוח לא יקרא שם'. כאשר למדתי בכתבי ר' יצחק סגי-נהור וחוג תלמידיו ומפרשיו, שמתי לב למרכזיות העצומה של העקרון 'הרוחי' בתפיסתם. בעת ההיא עסקתי בדברים מנקודת-המבט של תפיסת המשבר באלהות ודחיתי את הדיון בהיבטים החוויתיים הדתיים הקשורים בכך. עתה, במאמר זה, אני מבקשת לדון בהיבטים אלה בכתבי ראשוני המקובלים: ר' יצחק סגי-נהור, ר' עזרא ור' עזריאל. כמו-כן יתפרש הדיון לעיון השוואתי בכתבי המיסטיקאים-הצופיים-היהודיים.
פרסום תגובה חדשה