חביבה פדיה

להלן רצף שאלות שהופנו אלי בקשר לפרויקט. כל תשובותיי בנושא האנציקלופדיה יינתנו מעתה כאן. אתר האנציקלופדיה לא מכיל את אפשרות התגובות.
זוהי סדרה ראשונה של שאלות ותשובות ואחריה יבואו סדרות נוספות. אני קוראת לכל מי שיש לו שאלה עניינית, מכל סוג שהוא, על הפרויקט להפנות אותה לכאן.

1. מדוע האנציקלופדיה תעסוק גם בהיסטוריה של יהדות אירופה?

א. אני "חיה" בת אלפי שנים. עוד לפני שקמה מדינת ישראל, נשאתי תמיד על גבי את הטריטוריה הרוחנית שלי, והיא מכילה הכל. אני כמו דג במים בטקסטים של התורה, המשנה, התלמוד, השו"ת, החסידות הסופית במצרים של המאה ה-12, מקובלי המזרח, מקובלי המערב, חסידות פולין. זה הבית שלי, אין לי בית אחר.

ב. המהלך של שלילת הגלות העלה את הכורת על מערכות זיכרון וקולות חשובים וקריטיים של היהדות לסוגיה ודורותיה.

ג. אנחנו מציעים אנציקלופדיה חדשה עם צורת ארגון משוחררת ממבט "אירופאי" וזה חידוש עצום. המבט ה"האירופאי" איננו קיים כאן; כלומר, אין כאן מבט מארגן ועורך מתוך נקודת המבט של היסטוריה אולטימטיבית אחת המארגנת בנישות ובפינות את ההיסטוריות האחרות ה"בלתי חשובות" לכאורה.

ד. אלה שימהרו להטעין את עצמם על פרויקט זמן יהודי מלא יהיו בראש ובראשונה לא אלו המזדהים עם פרויקט הנאורות ככרטיס הביקור של תעודת הזהות שלהם בלבד, אלא אלה המוכנים להיות בני בית ואורחים תחת קורת הגג הגדולה והנאורה באמת של היהדות כהיסטוריות וכטריטוריות זיכרון, שמירב הערוצים אל העכשוויות עשויים להיפתח מהם.

ה. הגול העצמי של המדוכא הוא שכאשר הוא בא להשתחרר מהדיכוי הוא אינו מסוגל יותר לשאוף להגדרה עצמית מלאה ורחבה, אלא מגדיר את עצמו רק בצורה נגדית לגורם שהשתחרר ממנו.

2. מהי הבעיה הבוערת ביותר של הדור המזרחי הצעיר היום?

אי ההבנה של המשאבים עליהם יכולה להיבנות זהותו המזרחית. החץ של יהודי –ערבי הוא חץ אחד אפשרי אבל לא על חשבון ההבנה שיש היסטוריה ועומק לקיום היהודי של המזרח. הניתוק מההיסטוריה והתרבות וכל המשאבים הטקסטואליים של יהדות האסלאם, הוא כל כך חריף שהיוצרים הצעירים עצמם אינם יודעים איך ולאן לחזור, במה להשתמש ואיך להמשיך. את החסך הזה הפרויקט שלנו אמור למלא.

3. בעל המאה הוא בעל הדעה?

המרחב הישראלי הוא מרחב קטן שבו מספר הגופים הציבוריים הפועלים לטובת מטרות כלל תרבותיות יהודיות הוא אפסי. מדינת ישראל היא מדינת הגירה המשוסעת על ידי הקונפליקטים העמוקים שבין יהדות וישראליות, דתיות וחילוניות, ערביות וישראליות ועדתיות. כיום התחזקה מאוד התופעה שקרנות פרטיות, המקדמות את האידיאולוגיות שלהן בכספי עתק, חדרו לחללים שהותירה מדיניות האין-תרבות שהנהיגה המדינה. באותה מידה שקרן אביחי היא דוגמא מובהקת לסוג עשייה תרבותית מכוונת, גם קרן פוזן היא קרן שכזאת. משמעות הדבר היא שסדר היום התרבותי במדינה עבר תהליך של הפרטה, ומוכתב על ידי בעלי הון. בתוך חלל ריק זה בלט מעולם, ובולט עדיין, העדרו של כל ניסיון מצידו של איל הון ממוצא מזרחי להתערב התערבות של ממש לטובת החסך התרבותי הקיים.
האפשרות היחידה להתנגד למגמות לא רצויות שבאות מכיווני ההפרטה שנזכרו, היא באמצעות כוחות הבאים "מלמטה" בדמות עשייה עממית שכנגד. וזו היא משמעות היוזמה שלנו בפרויקט "זמן יהודי מלא".

4. האם כתיבה יכולה להיות משוחררת מאידיאולוגיה?

בכתיבה לאנציקלופדיה  יש גם עניין של סגנון תקף האמור לייצר תחושה של חוסר משוא פנים. כל אדם יודע למסור תיאור עקרוני ניטרלי בלא לקדם אידיאולוגיה. יש גם אסטרטגיות כתיבה ודיון.

עם זאת, ודאי שיש תפיסת עולם מאחרי כל הפרויקט, והיא מתבטאת בעצם ההבאה האינטנסיבית, באופן חדשני, של תכנים שאינם נגישים בכל מקום אחר.
 
את ההיבט האידיאולוגי הישיר יכסו מסות עקרוניות עם קרדיטים; למשל, על ידי שאפתח קטגוריה שתיקרא התפיסה העצמית של המזרח את עצמו, יהיה מקום לפרישת אידיאולוגיות בערכים פילוסופיים מרוכזים, וזה יותר טוב מאשר זה יחלחל לכל ערך קטן ויסגור אנשים מלגשת לאתר.

5. מהיכן להתחיל?

הפרויקט "זמן יהודי מלא", מתחיל למעשה בכך שהוא מניח לפניכם דף ריק, וקורא לכל אחד מכם להעיד. כלומר, אנו מתחילים מהמקום של הפצע, של השבר, של החסך. תתחילו מהקרוב אליכם ביותר. כל הצעדים המשמעותיים בכרוניקה של המזרחיות בישראל, קרו בשילוב כוחות ותודעות של התעוררות עממית.