מתוך הספר "זהב שחוט", בהוצאת מוזיאון ארץ ישראל, ת"א, 2005. בעריכת דגנית שוקן-שטרן
חשתי מבוכה רבה ואף מעין התנגדות ראשונית להזמנתה של דגנית שטרן שוקן, אוצרה התערוכה, לכתוב לקטלוג. חששתי מרתימתם של סמלים רוחניים עדינים ומורכבים לצורך ההקשר הנטוע היטב בתוך העולם הזה של מכללה לאמנות ולעיצוב תעשייתי. חששתי מביטול הדיסוננס החריף שבין הזהב הרוחני והזהב החומרי. אולם השיחה בינינו קלחה והייתה מרתקת. דגנית לא הייתה עסוקה רק בזהב עצמו כחומר העומד לדיון אלא בשאלות של הסימבוליקה של הזהב וייצוג הזהב בחומרים אחרים, חומרי לא-זהב.
פרסום תגובה חדשה